החלטה בתיק מ"ת 11785-01-12

בעניינו של המשיב 3

1.         נגד המשיב 3 (להלן - המשיב) ואחרים, הוגש כתב אישום הכולל ארבעה אישומים. שניים מן האישומים (אישום 1 ו-4) מיוחסים למשיב, ומייחסים לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, וסחיטה באיומים. עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב (ושל יתר הנאשמים) עד לתום ההליכים. המשיב טוען כי אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו, ולמצער, כי עוצמתן של הראיות איננה מצדיקה מעצרו עד לתום ההליכים. לאחר שבחנתי את הראיות מצאתי כי יש בידי המבקשת תשתית ראייתית שעוצמתה מספקת לצורך מעצרו של המשיב  עד לתום ההליכים נגדו. אסקור את הראיות להלן.

אישום 1

2.         אין חולק כי המשיב מסוכסך עם איברהים ונוח אבו עסב (להלן - המתלוננים), שני אחים, החשודים בעיניו כמי שרצחו את אחיו. המתלוננים אף נעצרו כחשודים ברצח, ושוחררו ממעצרם כשלושה ימים קודם לאירוע נשוא אישום זה, בעקבות מותו של עד התביעה המרכזי.

3.         על פי הנטען באישום 1, ביום 8.9.11, הבחין ממדוח, בנו של המשיב, במתלוננים כשהם נוסעים בשועפט יחד עם אחייניתם ע'. ממדוח הזעיק את המשיב, והשניים רדפו במכוניותיהם אחרי רכב המתלוננים, והתנגשו בו ברכבם מספר פעמים. בשלב מסוים, הבחין נוח בילדים בכביש ובלם את רכבו. המשיב התנגש בו מאחור וכתוצאה מכך פגע נוח בילד, אשר נהדף אל חלון הרכב. המתלוננים נמלטו מן הרכב, כשהם מותירים בו את אחייניתם, והמשיב וממדוח דלקו אחריהם. איברהים הצליח להימלט ואילו נוח נתפס במחסום והוכה ע"י המשיב ואחרים בכל חלקי גופו. כתוצאה מכך נגרמו לו חבלות באוזנו ובפניו.

4.         התשתית הראייתית לאישום זה מבוססת בעיקרה על הודעותיהם של שני המתלוננים. לפי הודעתו של איברהים, נסעו המתלוננים לאסוף את אחייניתם ע' מבית הספר, ובדרכם חזרה הביתה, דרך שועפט, הבחינו בממדוח, בנו של המשיב, עומד ליד מגרש המכוניות של משפחת סלהב. המתלוננים המשיכו בנסיעתם וראו כי ממדוח דולק אחריהם ברכב סובארו אימפרזה אדום. בשלב מסוים התנגש ממדוח במכוון ברכבם מקדימה וחזר והתנגש בהילוך אחורי בצד מושב הנוסע שליד הנהג, בו ישב איברהים (במקום אחר נאמר שפגע בדלת הנהג). המתלוננים ניסו להימלט מן המקום, אולם ממדוח, אליו הצטרף המשיב, שנסע בג'יפ שחור, המשיכו ודלקו אחריהם, ו"כל הדרך הם דפקו לנו באוטו עם הרכבים שלהם". בהגיעם לכיכר, התנגש המשיב ברכבם מאחור, וכתוצאה מכך נדרס ילד. המתלוננים ברחו מן הרכב לכיוון המחסום, בהשאירם את ע' ברכב. נוח נתפס ע"י המשיב, ממדוח ואחרים, והוכה, ואילו איברהים ברח מן המקום. איברהים הוסיף ומסר בהודעתו כי באירוע השתתפו עוד שלושה מבני משפחת סלהב, מלבד המשיב וממדוח.

5.         נוח מסר בהודעתו דברים דומים. לפי הודעתו, ממדוח רדף אחריהם ברכב סובארו אימפרזה בו ישב גם דודם הייתם ואחרים. בשלב מסוים, ממדוח עקף אותם ברכבו, ואז חזר בהילוך אחורי והתנגש ברכב המתלוננים. נוח נמלט מן המקום, אז הבחין במשיב נוסע אחריו בג'יפ שחור ויורה לעבר רכב המתלוננים. בהמשך, המשיב וממדוח, המשיכו והתנגשו ברכב המתלוננים. כשהגיע לכיכר שלפני המחסום, האט, כי היו במקום ילדים רבים. רכב המשיב התנגש ברכבו מאחור, ורכב המתלוננים נהדף ופגע באחד הילדים שהיו במקום. הילד הועף ופגע בחלון הרכב. כרית האוויר של הרכב נפתחה, והמתלוננים ברחו מן הרכב. בני משפחת סלהב רדפו אחרי נוח עד למחסום, ותקפו אותו ליד חיילי המחסום.

6.         גם ע', אחייניתם בת ה-10 של המתלוננים, נחקרה ביום 20.9.11. ע' מסרה בהודעתה כי רכב אדום ובו עומר סלהב התנגש ברכבם "מקדימה ומאחורה", אחר כך הגיע הג'יפ השחור, בו היו ארבעה מבני משפחת סלהב (הייתם, ראמי, אימן והמשיב) ופגע ברכבם בצד. המשיב ירה באקדח, וכשהגיעו למחסום ועצרו, ברחה לבית סבתה. עוד הוסיפה כי "הג'יפ השחור היה מאחורה והרכב האדום היה מקדימה ופגעו ברכב שלנו ואז כרית האויר נפתחה ואני נפגעתי בגב".

7.         על פי הודעת המדובב המכונה מחמוד חמדאן, מיום 17.12.11, אמג'ד סלהב (המשיב 1), בן משפחתו של המשיב, סיפר לו על המרדף של המשיב ואחיו אחר המתלוננים עד המחסום, שם היתה קטטה. עוד סיפר כי המתלוננים טוענים כי המשיב ירה עליהם, ואילו המשיב "המציא סיפור" שהמתלוננים ירו עליו.

8.         ראיות נוספות הם צילומי הרכב בו נסעו המתלוננים, בהם ניתן לראות פגיעות קשות מאחור ובצידי הרכב, וכן צילומיו של נוח הפצוע בפניו.

9.         המשיב, בהודעתו במשטרה מיום האירוע, אישר את עיקרי הדברים, אך תלה את האירוע בהתנהגות המתלוננים. המשיב טען כי בנו ממדוח דיווח לו כי המתלוננים עברו בשועפט, בניגוד להסכם העטווה שבין המשפחות. המשיב הורה לממדוח לחזור לעבודה, אולם זמן קצר לאחר מכן שב בנו ודיווח לו כי המתלוננים פגעו ברכבו וירו עליו. המשיב יצא, יחד עם אחיו, ורדף אחר המתלוננים בג'יפ עד הגיעם לכיכר הסמוכה למחסום, שם דרסו המתלוננים ילד ונכנסו ב"בטונדה של הכיכר". המשיב לא הספיק לבלום ורכבו פגע ברכבם. המתלוננים נמלטו מן הרכב לכיוון המחסום, והמשיב ובנו רצו אחריהם, עד ששוטרי מג"ב תפסו אותם. המשיב הכחיש כי ירה או תקף את המתלוננים, ואישר כי גם ממדוח השתתף במרדף.

10.       הודעת המשיב תומכת, למעשה, בעיקר הנטען ע"י המתלוננים. תמיכה של ממש מצויה בהודעתו של ממדוח מיום 11.9.11. בהודעתו זו  סיפר ממדוח, כי בעת שנסע בשועפט, רכב המתלוננים פגע ברכבו מאחור והוא התנגש בקיר. ממדוח התקשר לאביו ואז איברהים כיוון עליו נשק. הוא אינו זוכר אם רובה או אקדח. ממדוח ואביו (שהיה יחד עם אחיו, איימן סלהב), כל אחד ברכבו, נסעו אחרי המתלוננים עד לכיכר המחסום, שם רכב המתלוננים פגע בילד, ואחר כך התנגש בבטון. ממדוח מוסיף ומספר כי ירד מן הרכב ורדף אחרי נוח, אשר ברח, ותפס אותו במחסום ליד החיילים. נוח נפל על הרצפה וממדוח נתן לו "כמה מכות ובאו חיילים והרימו אותי מעליו". איברהים נמלט מן המקום. לטענת ממדוח נפגע בראשו בעת שרכב המתלוננים פגע בו מאחור.

11.       ניתן להתרשם מסתירות כאלה ואחרות בין גרסאות המתלוננים ובין גרסת המשיב ובנו. התלונות ההדדיות על שימוש בנשק ע"י הצדדים נבדקו ע"י המשטרה אך לא נתמכו בראיות של ממש, ולפיכך הושמטו מכתב האישום. גם זהות משתתפי המרדף מצד המשיב שנויה במחלוקת. יחד עם זאת, פרטיו העיקריים של האישום מוצאים אחיזה בגרסאות המתלוננים, בגרסאות המשיב ובנו, בתמונות הרכב, ובפציעתו של נוח, ומעלים תשתית ראייתית מספקת לצורך מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

אישום 4

12.       בין מ"ח ובין המשיב קיימת מחלוקת בהתייחס לזכויות בחלקת קרקע בשועפט. ביום 9.7.11 ניתן, לבקשת מ"ח, פסק דין אשר הורה על פינויו של המשיב מן הקרקע. בעקבות פסק דין זה, טוענת המבקשת, איים המשיב, יחד עם אמג'ד סלהב (המשיב 1), על מ"ח, על מנת להניעו למכור לו את זכויותיו בקרקע. אישום 4 כולל שני אירועי איום, האחד מיום 8.8.11, והשני מיום 24.10.11.

13.       לפי הודעת המתלונן, מ"ח, מיום 8.8.11, במועד זה, בהיותו ליד מגדלי ירושלים בשועפט, עצר לידו ג'יפ שחור, וירדו ממנו שניים, אמג'ד סלהב והמשיב. אמג'ד שאל אותו אם הוא רוצה לפתור את הבעיה, ומ"ח השיבו כי אין לו בעיה וכי הקרקע רשומה על שמו כחוק. אמג'ד אמר לו כי הם רוצים לקנות את הקרקע ומ"ח סירב. בתשובה אמרו לו "אנחנו רוצים את הקרקע בכל מחיר אפילו אם יהרגו 8 אנשים", ובהמשך אמרו "אפילו אם תוציא אותנו על פי הוצאה לפועל ומשטרה, יקרה לך דברים לא טובים, אין לך משפחה רק בן ובת ויודעים שבעלה עו"ד ויש לך נכדים...והכל בנימה של איומים". וכן: "לך תשאל את עו"ד ג'ורג' סמעאן אחרי שירו על הבת שלו הוא בא על ארבע והתחנן שנפתור לו את הבעיה". מ"ח המשיך וסיפר שהוא פוחד מהם ומרגיש מאויים. בהודעתו מיום 14.9.11 הוסיף מ"ח והבהיר כי המשיב הוא זה אשר אמר "אפילו אם יהרגו שמונה אנשים אנחנו לא נצא מהקרקע", ואז אמג'ד אמר לו ללכת לשבת ברכב, והמשיב עשה כן ולא היה נוכח בהמשך השיחה. כל יתר הדברים נאמרו ע"י אמג'ד.

14.       אחמד חיירי היה ברכבו של מ"ח בעת המפגש, מאחר שביקש לרכוש רכב ממ"ח. לפי הודעתו מיום 11.9.11, בשעה שישב עם מ"ח ברכב ליד מגדל ירושלים, עצר מולם ג'יפ, וממנו ירד בחור "קצת שמן עם קרחת". "הבחור השני" (המשיב) נשאר במכונית. הבחור השמן ביקש ממ"ח שימכור את הקרקע ו"יגמור את הסיפור", ומ"ח סירב. בהמשך חיירי עזב את המקום כי "לא רציתי להיות חלק מהעניין בגלל שהבנתי שאלה האנשים ששרפו לו (למ"ח) את הרכב". חיירי נשאל מה עשה הבחור השני שישב בג'יפ, והשיב "הוא המשיך לשבת וכשאני הייתי הוא לא דיבר עם מ"ח". יצוין כי לטענת מ"ח, חיירי נכח לכל אורך המפגש אולם הוא פוחד למסור על כך עדות במשטרה.

15.       בהודעתו מיום 15.12.11 הכחיש המשיב כי הוא או אמג'ד הפנו איום כלשהו כלפי מ"ח. יחד עם זאת, הודה, כי נפגש עם מ"ח, יחד עם אמג'ד, ליד מגדלי ירושלים, ואף הודה כי ירד מן הרכב ושוחח עם מ"ח. לדבריו, הציע למשיב לפתור את הסכסוך ע"י כך שהוא ירכוש את זכויותיו של מ"ח בקרקע, או שמ"ח ירכוש את זכויותיו שלו. לדבריו, היו חילופי האשמות והוא חזר לרכב. אמג'ד הודה אף הוא, בהודעתו מיום 15.12.11, כי נפגש עם מ"ח, יחד עם המשיב, ליד מגדלי ירושלים, אך טען כי הציעו למ"ח למכור או לרכוש את הקרקע.

16.       המדובב, המכונה מחמוד חמדאן, אשר ישב עם אמג'ד בתא המעצר, מסר בהודעתו מיום 17.12.11, כי אמג'ד סיפר לו כי למשיב יש בעיה עם מ"ח "על אדמה" ומ"ח לא רוצה למכור את חלקו למשיב. עוד סיפר לו, כי המשיב והוא נפגשו עם מ"ח ודיברו איתו על זה "שימכור להם את האדמה ולפני השיחה הזאת או אחרי השיחה הזאת...נשרפו לו רכבים". בהודעתו מיום 18.12.11, מסר המדובב כי אמג'ד סיפר לו כי איים על מ"ח ואמר לו "שייצא מהאדמה", ואף הלך לבא כוחו של מ"ח וביקש ממנו "שירד מהתיק" (וראה גם עדותו של עו"ד נ"א, שותפו של בא כוחו של מ"ח, על ביקורם של שניים, אחד מהם ממשפחת סלהב, במשרדו).